כדי להבין לעומק מה זה בדיוק "פיקדון" בבנק, אני חושבת שאני צריכה להסביר קודם איך בעצם בנקים מרוויחים כסף.
בנקים מרוויחים כסף בעיקר מכך שהם מוכרים הלוואות. אם נניח יש עסק, שצריך 100,000 שקל לצורך התרווחות וקניית ציוד, הוא יקח מהבנק הלוואה. הבנק יתן לעסק את הכסף, אבל בתמורה לכך הוא יבקש תשלום, שזו הריבית על ההלוואה.
נגיד זו הלוואה לשנה, בריבית של 10% לשנה. אם גובה ההלוואה היא 100,000, העסק יחזיר בסופו של דבר לבנק את הסכום המקורי ("הקרן") בתוספת הריבית, כלומר 110,000, כאשר 10,000 ש"ח מתוך זה, זו הריבית.
ומאיפה לבנק בעצמו יש כסף? מכמה מקורות, אבל בין היתר, הבנק מלווה בעצמו כסף מהלקוחות שלו, באמצעות פיקדונות. בפיקדון, לקוחות הבנק "מלווים" לבנק כסף, והבנק משלם בתמורה גם כן ריבית, אבל הפעם ריבית נמוכה יותר.
נגיד לקוחה אחרת של הבנק קיבלה בונוס, הפקידה את הכסף בבנק, ופתחה פיקדון בסכום 100,000 שקל, בריבית שנתית של 4%. בסוף השנה, הבנק יחזיר ללקוחה את ה 100 אלף שקל שהיא הפקידה, בתוספת הריבית בסכום 4,000.
הבנק בעצם "קנה בזול כסף" מאותה לקוחה באמצעות פיקדון, ו"מכר כסף ביוקר", באמצעות ההלוואה ללקוח העסקי שלו. הפער בין הכסף שהוא שילם לכסף שהוא קיבל, זה ההכנסה של הבנק.
אגב, מי עוד הרוויח מהפיקדון הזה? המדינה. מכיוון שאותם 4,000 שקל זה כסף שהלקוחה הרוויחה, המדינה תיקח על זה מס. גובה המס יכול להשתנות בהתאם לסוג הפיקדון, לגיל של הלקוחה ולהקלות אחרות, אבל נלך על המקרה הקלאסי של מס בגובה 15%. ככה שבסוף ישאר ללקוחה 3,400 שקל נטו רווח.
פחות תחנות יציאה – יותר ריבית
עכשיו שאלה שהגיוני לשאול היא מה ההבדל בעצם בין כסף שיושב בעובר ושב לבין כסף שנמצא בפיקדון? למה בעצם הבנק משלם ריבית בפיקדון, והוא (לרוב) לא משלם ריבית על הכסף שיושב בעובר ושב.
התשובה נעוצה בסוגיית הוודאות. כל עוד הכסף נמצא בעובר ושב, הבנק לא יכול רגוע שמחר הכסף עדיין יהיה שם. מחר הלקוחה יכולה למשוך את הכסף לטיול בחו"ל, ולבנק לא ישאר כסף כדי למכור הלוואה. כדי למכור הלוואות, הבנק צריך להיות בטוח שבאמת יש לו את הכסף "סגור". לכן הבנק מתגמל את המפקידים אצלו לפי מידת הוודאות. כמה שתקופת הזמן שהכסף "סגור" ללא "תחנת יצאה" היא יותר ארוכה, היינו בלי האפשרות של הלקוחה למשוך את הכסף, ככה הריבית תהיה גבוהה יותר.
נניח, ואלו סתם מספרים בשביל הדוגמה, אם הכסף בפיקדון לשנה שלמה, ללא שום "תחנת יציאה", אז הריבית תהיה 4%, בפיקדון רבעוני, כלומר שאפשר למשוך את הכסף כל רבעון (היינו 3 חודשים), אז הריבית השנתית תהיה של 3%, ואילו בפיקדון חודשי, היינו שאפשר למשוך את הכסף כל חודש, הריבית השנתית תהיה 1.5%.
בכל שלושת הפיקדונות, הכסף יכול לשבת בפיקדון למשך אותו זמן, נניח שנה, אבל אם הלקוחה יכולה להתחייב לסגור את הכסף ליותר זמן בלי שתהיה לה "תחנת יציאה" למשוך את הכסף מוקדם יותר, היא תקבל מהבנק הרבה יותר ריבית.
מה זה ריבית קבועה וריבית משתנה?
בדוגמה הפשוטה למעלה, דיברתי על ריביות קבועות כמו 10% ו-4%. כלומר, מראש שני הצדדים יודעים בדיוק מה תהיה הריבית בסוף התקופה. אבל במציאות, הריבית לא תמיד קבועות מראש. וודאי אתם זוכרים שעד ללפני כשנתיים, הריביות בפיקדונות היו הרבה יותר נמוכות, וגם ההלוואות (ובינהן המשכנתא) היו הרבה יותר נמוכות, ואילו היום (2024), גם הריביות של הפיקדון וגם של ההלוואה עלו. הסיבה היא שהשתנתה ריבית הפריים. ריבית פריים זה כמו ריבית בסיס בשוק. זו נקודת היחוס.
אני מנסה למצוא מטאפורה להסביר את זה, והמטאפורה שעולה לי בראש זה "גובה פני הים". כשמדברים על גובה של הרים או עומק של עמקים, אומרים 100 מטר מעל לפני הים, או 100 מטר מתחת לפני הים. האמת, קצת הסתבכתי עם המטפורה הזו, כי גובה פני הים זה משהו קבוע. או בעצם, עם כל ההתחממות הגלובלית, פני הים כן משתנים. אז עזבו, מטאפורה לא משהו, אבל אני מקווה שהבנתם את הרעיון של נקודת היחוס.
נחזור לריבית הפריים. ריבית הפריים לפעמים עולה, לפעמים יורד. זה יכול לקרות בתדירות של בערך חודש-חודשיים. לכן, הרבה פעמים כשמדובר על הלוואות או פיקדונות, מדברים על "ריבית משתנה", היינו ריבית שהיא תלויה בריבית הפריים.
מציגים את הריבית בנוסחה. הפריים מיוצג על ידי האות P, ואז הריבית תוצג משהו כזה:
P-2%=4%
המשמעות של הנוסחה הזו אומרת בעצם אומרת שהבנק ישלם לך 2% פחות מריבית הפריים. אם היום, ריבית הפריים (כפי שהוגדרה על ידי בנק ישראל) היא 6%, אז זה יצא ריבית של 4%. אם בחודש הבא בנק ישראל יחליט להוריד את הריבית, לנניח 5.5%, אז הפעם התוצאה של הנוסחה תהיה 3.5%. ככה הריבית "תטייל" ותשתנה לה, בהתאם להחלטת נגיד בנק ישראל. הבנק כבר יעשה את החישוב כמה בסוף מגיע לכם.
וכשמדובר בהלוואות, הריבית תהיה פריים פלוס משהו. נניח, במקרה של בית העסק מהדוגמה שלי, זה יהיה
P+4%=10%
אם הפריים ירד, אז הריבית תקטן, ואם הפריים יעלה, אז הלוואה תתייקר.
יש עוד הרבה מה לדבר על פיקדונות, כמו מה זה בדיוק פר"י, מה זו הצמדה, מתי שווה בכלל להפקיד לפיקדון, ומתי זה יהיה סתם בזבוז ומה ההבדל בינו לבין קרן כספית. אבל על כך בפוסטים הבאים.
